אדם אשר נפגע בתאונה שאיננה תאונת דרכים ומגיש תביעת בגין נזקיו עשוי להיתקל במונח "אשם תורם". במאמר זה ננסה להבהיר מה המקור המשפטי למונח זה, מה משמעותו, מתי הוא רלוונטי ומה ההשפעה שלו על ההליך המשפטי.
המסגרת המשפטית
בס' 68 (א) לפקודת הנזיקין נקבע בזו הלשון:
"סבל אדם נזק, מקצתו עקב אשמו שלו ומקצתו עקב אשמו של אחר, לא תיכשל תביעת פיצויים בעד הנזק מחמת אשמו של הניזוק, אלא שהפיצויים שייפָּרעו יופחתו בשיעור שבית המשפט ימצא לנכון ולצודק תוך התחשבות במידת אחריותו של התובע לנזק..."
הסעיף עוסק במקום בו נגרם לאדם נזק והנזק קרה עקב אשם של גורם אחר, אך גם עקב רשלנותו של אותו אדם שניזוק. במקרה זה אין האשם האחר יכול להגיד לניזוק כי לא מגיע לו פיצוי כיוון שגם הוא אשם ויכול היה למנוע את האירוע אלא בית המשפט יקבע את מלוא הפיצויים המגיעים לניזוק ויפחית מהם למי מה שימצא לנכון ולצודק תוך התחשבות בחלק האשם של הניזוק, קרי האשם התורם של הניזוק.
הסעיף האמור, כאמור, הוא סעיף המצוי בפקודת הנזיקין ואינו חל כלל ועיקר על תביעת פיצויים לנפגעי תאונת דרכים.
מה משמעות אשם תורם?
אנשים אשר נגרם להם נזק, מגיעים אל משרדו של עורך דין נזיקין עם מקרה בו הם נפגעו בשל מעשה או מחדל רשלניים של גורם או מספר גורמים אחרים. יחד עם זאת, פעמים רבות גם לנפגעים עצמם ישנה אחריות לקרות האירוע אשר גרם להם לנזק. אשם תורם הוא למעשה החלק היחסי של האשם אשר ייוחס ע"י כבוד השופט אשר יידון בתיק בבית המשפט לניזוק בגרימת נזקו עצמו. למשל: אדם. צועד במדרכה ולפתע נתקל במרצפות אשר אינן בגובה אחיד ולפיכך הוא נופל ונחבל ונגרמים לו נזקי גוף.
הוא פונה אל עורך דין נזקי גוף ומבקש להגיש תביעת נפילה ברחוב. ישנה אפשרות כי השופט הנכבד אשר יידון בתביעתו ייקבע את אשמת העירייה בקרות האירוע ולפיכך יטיל על העירייה את החובה לפצות את האדם הניזוק. יחד עם זאת, קיימת אפשרות כי אותו שופט נכבד יפחית מהפיצויים המגיעים לניזוק חלק המבטא לטעמו של השופט הנכבד את אשמו התורם של הניזוק בקרות התאונה. אנו מצפים מאדם שיביט לאן הוא הולך ולפיכך מקום אשר בית המשפט מתרשם כי הניזוק יכול היה להבחין במפגע ולמנוע את הנזק, הוא עשוי לקבוע את אשמו התורם של הניזוק בשיעור כזה או אחר.
מתי "אשם תורם" רלוונטי?
אשם תורם הוא רלוונטי בתביעות המתנהלות לפי פקודת הנזיקין. אשם תורם אינו רלוונטי בתביעה לפיצויים בגין נזקי גוף לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע בס' 2 (א):
"המשתמש ברכב מנועי (להלן – הנוהג) חייב לפצות את הנפגע על נזק גוף שנגרם לו בתאונת דרכים שבה מעורב הרכב."
בס' 2 (ג) נקבע כדלקמן:
האחריות היא מוחלטת ומלאה, ואין נפקא מינה אם היה או לא היה אשם מצד הנוהג ואם היה או לא היה אשם או אשם תורם של אחרים.
הצירוף של שני הסעיפים קובע שלא זאת בלבד שאין רלוונטיות לאשם התורם של הניזוק לקרות התאונה ונזקי הגוף שנגרמו בה, אלא שאין רלוונטיות לאשם של המשתמש ברכב או הנוהג לחבותו לפיצוי הניזוק. כלומר: בתביעת פיצויים לנזקי גוף בתאונת דרכים נפגע גוף יקבל פיצויים זהים בין אם התאונה אירעה באשמת הנוהג ובין אם האשמה כולה של הניזוק. חייו של עורך דין תאונות דרכים קלים יותר מבחינת ניהול סיכוני האשם.
מה השפעת אשם תורם על הליך משפטי?
בתביעת נזיקין, כפי שהובהר לעיל, הניזוק עשוי לקבל את מלוא נזקיו בהעדר אשם תורם ועלול לקבל חלק מצומצם מנזקיו ואפילו לא לקבל כלל פיצויים ככל והשופט הנכבד היושב בדין ימצא לקבוע כי לניזוק היה אשם תורם משמעותי היכול להגיע עד 100%! לפיכך, ברור כי מידת האשם התורם היא בעלת משמעות קריטית על ההליך המשפטי. אין די בהוכחת קרות האירוע אשר גרם לנזק, הנזקים אשר נגרמו ואפילו אחריות המזיק. יש להביא בחשבון את האפשרות כי בית המשפט יטיל על הניזוק אחריות משמעותית לגרימת נזקיו שלו עצמו.
אז מה עושים?
מתוך הבנת החשיבות של בחינת שאלת האשם בתביעות לפי פקודת הנזיקין, יהיה נכון מהשלב המוקדם ביותר להתנהל בחוכמה ולהיזהר ממלכודות שונות. יש להקפיד כי הגרסה הניתנת על ידי הניזוק מהשלב הראשון: לצוות מגן דוד אדום, במקום העבודה, במוקד הרפואי, בחדר מיון וכיוצא באלה תהיה זהירה ומדויקת. מובן מאליו כי הדבר נכון גם בהמשך ולרבות בטפסים הכוללים דיווחים לחברות ביטוח, למעביד, למוסד לביטוח הלאומי ועוד.
פניה לעורך דין נזיקין מומלץ ואיכותי מוקדם ככל הניתן, תביא לכך כי הניזוק יקבל הנחיות מדויקות להתנהלותו ובכלל אלה כאלה אשר יסייעו בהקטנת הסיכוי כי יופחתו הפיצויים שלו בשל טענות משפטיות לקיומו של אשם תורם. עורך דין קובי שפירא הינו עורך דין נזקי גוף משנת 1996 וייצג אלפי נפגעים בתאונות לרבות כאלה המתנהלות לפי פקודת הנזיקין. משרד עורכי דין קובי שפירא ליווה אלפי נפגעים בתביעות בפיצויים מצטברים של מאות מיליוני שקלים חדשים.