הזכאות לקבלת פיצויים לנפגעי תאונת דרכים
הגדרת תאונת דרכים בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים מהווה קרקע פורה לפרשנות ולפסיקה ענפה של בתי המשפט לערכאותיהם השונות. תאונות דרכים אינן נחשבות רק כאלה המתרחשות באופן הקלאסי של שני כלי רכב המתנגשים זה בזה, אלה מקיפות מצבים אשר קשורים באופן ישיר יותר או פחות לשימוש התעבורתי של הרכב או לשימוש ייעודי אחר של הרכב.
עורך דין נזיקין יודע כי בהגדרת החוק ישנם מקרים אשר הוכנסו לגדר הגדרת השימוש ברכב וישנם מקרים אשר הוחרגו מהגדרת השימוש. ננסה להביא סקירה קצרה, חלקית ותמציתית של המקרים שהוכנסו או הוחרגו מהזכאות לקבלת פיצויים לנפגעי תאונת דרכים ע"י עורך דין נזקי גוף.
המקרים הקלאסיים של פיצויים לנפגעי תאונת דרכים:
נסיעה ברכב, החנייתו, כניסה לתוכו או ירידה ממנו. אין ברור מכך שנסיעה ברכב והחנייתו הם שימוש ברכב למטרות תחבורה, אלא שהמחוקק ראה לנכון להכליל גם את הכניסה לתוכו והירידה ממנו לגדר השימוש המזכה בעת נזק גוף לקבלת פיצויים לנפגעי תאונת דרכים. נושא הירידה מהרכב נדון בבית המשפט העליון בהרחבה ברע"א 8744/18, שם נקבע כי מקרה בו אדם יצא ממושב הנהג וניגש לפתוח את דלת המושב האחור, על מנת להוציא מטען אישי אשר היה מונח על מושב זה ואגב כך נסגרה על ידו דלת המושב האחורי, לא ייחשב כשימוש המזכה בפיצוי.
בית המשפט קבע כי יש לבחון מבחן טכני ומבחן מהותי אשר מצטרפים לבחינה האם פעולה תיחשב חלק מהירידה המזכה בפיצוי במסגרת תביעת ביטוח חובה בנזקי גוף.
שימושים ברכב "נזקק":
דחיפתו של רכב, גרירתו, טיפול-דרך או תיקון-דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו – כל הללו נקבעו ע"י המחוקק כשימוש המזכה בפיצויים לנפגעי תאונת דרכים. יחד עם זאת, יש לשים לב לכך שטיפול ותיקון הרכב מוגדרים כשימוש בשני תנאים: הראשון, שהם נעשים בדרך. כלומר אין מדובר על טיפול או תיקון הנעשים במוסך.
יתרה מזאת, גם טיפול או תיקון שנעשה לפני היציאה לדרך, אינו שימוש המהווה עילה להגשת תביעת נזקי גוף בתאונת דרכים. התנאי השני הוא שאין מדובר בידי אדם במסגרת עבודתו והכוונה היא לכזה שעבודתו היא תיקון או טיפול. כלומר בעוד אדם פרטי שמחליף גלגל בשל תקר באמצע נסיעה יוכר כמשתמש הזכאי בפיצויים מתאונת דרכים, אם הוא יזמין שרותי דרך להחלפת הגלגל, איש השירות שיגיע לא נחשב למשתמש הזכאי בפיצויים מתאונת דרכים.
שימושים ברכב "מתפרק":
הידרדרות או התהפכות של הרכב או התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה, הם עוד שימושים מוכרים בחוק המהווים עילה לתביעת פיצויים לנפגעי תאונת דרכים. המחוקק הכיר בכך שרכב יכול לייצר סיכון תעבורתי גם כשחלק ממנו, כולל המטען, נופל.
רכב יכול לייצר סכנה תעבורתית כאשר בשל תנאי השטח הוא מידרדר או מתהפך, אפילו לא היה מונע. פיצויים תאונת דרכים יכולים להידרש גם מפגיעה ממשהו שנפל מהרכב ולא רק מהרכב עצמו.
שימושים ברכב חונה:
כאשר רכב נמצא במצב חונה, באופן טבעי הסיכון התעבורתי הנובע ממנו הוא נמוך יותר. במצב זה ישנם שימושים המוכרים כמהווים עילה לתביעת הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים וכאלה אשר אינם מוכרים.
הינתקות של חלק מהרכב או נפילה של מטען ממנו מהווים שימוש מזכה בתביעה כל עוד לא נעשו תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו.
פריקה וטעינה של רכב עומד הוחרגו מהגדרת השימוש ואינם מזכים בפיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
פגיעה ברכב חונה במקום שאסור לחנות בו מוכרת כשימוש המהווה עילה לתביעת פיצויים לנפגעי תאונת דרכים. הפסיקה פירשה המונח "אזור לחנות בו" ככזה המקים סיכון תעבורתי ולאו דווקא כחניה בניגוד לדין.
פגיעה ברכב חונה במקום שאינו מקים סיכון תעבורתי לא תיחשב כשימוש המזכה בפיצוי לפי החוק.
שימושים נוספים:
המחוקק קבע כי תאונת דרכים תכלול גם מקרה של התפוצצות או התלקחות של הרכב, שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו, אף אם אירעו על-ידי גורם שמחוץ לרכב.
תאונת דרכים כוללת מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המיכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי.
יחד עם זאת ישנה החרגה לפיה לא יראו כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי.
מקרים אלה נדונו במאמר פיצויים בתאונת דרכים – בזווית קצת אחרת.
מסובך? פיצויים לנפגעי תאונת דרכים רק עם עו"ד
עורך דין קובי שפירא הוא משנת 1996 עם ניסיון של אלפי תיקים ואלפי לקוחות אותם הוביל בהצלחה בתביעות פיצויים לנפגעי תאונת דרכים. משרדנו מכיר את רזי החוק והפסיקה ומסייע לפשט את תהליך התביעה לנפגעי תאונות דרכים בדרך למיצוי הפיצויים המגיעים להם.