ביום 2.11.2021 ניתן פסק דין תקדימי של בית המשפט העליון, המתייחס לראשונה במפורש לשאלה האם תאונה המתרחשת לאדם בזמן תדלוק רכב, ללא מעורבות של רכב אחר, עקב פעולת התדלוק או פעולות נלוות כמו סגירת מכסה תא הדלק לקראת התדלוק (להלן: תאונה בזמן תדלוק רכב) הינה מוכרת בגדר "תאונת דרכים" לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ומזכה את הנפגע בפיצוי בגין נזקי הגוף שנגרמו לו. עד פסק דין זה ניתנו פסקי דין סותרים על ידי הערכאות הנמוכות יותר, דבר אשר היקשה על עורך דין תאונות דרכים לתת לנפגעי תאונות הערכה מדויקת מה מצבם המשפטי.
עובדות המקרה:
נהג מובילית (משאית להובלת כלי רכב) הגיע לתחנת דלק לצורך תדלוק המשאית להמשך יום העבודה. הוא טיפס על חלקה האחורי המובילית צורך פתיחת תא הדלק, תדלק את המובילית וטיפס פעם נוספת לצורך סגירת תא הדלק לקראת המשך הנסיעה. בשלב זה הוא החליק מהמובילית ונחבל בגבו. הנהג אשר נפגע עקב תאונה בזמן תדלוק רכב הוכר על ידי הביטוח הלאומי כנפגע עבודה וקיבל אחוזי נכות על ידי הוועדות הרפואיות הגיש תביעת פיצויים תאונת דרכים.
המצב המשפטי במקרה של תאונה בזמן תדלוק רכב:
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים מזכה בפיצוי מביטוח החובה כל אדם שנפגע עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה. השימושים המוגדרים ומוכרים כשימוש ברכב נדונו בהרחבה במאמר פיצויים לנפגעי תאונת דרכים – אימתי?
"תדלוק" לא הוזכר במפורש ברשימת השימושים שהוכרו על ידי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים והשאלה בה עסק בית המשפט העליון הייתה האם תדלוק יוכר כשימוש נזכה בפיצויים לפי החוק, בין אם כשימוש בפני עצמו, בין אם חלק מהגדרת השימוש הטבעי "נסיעה ברכב" ובין אם בגדר השימוש המוכר בחוק "תיקון דרך" או "טיפול דרך". כפועל יוצא מכך, התייחס בית המשפט העליון לשאלה הנגזרת מכך – האם תאונה בזמן תדלוק רכב מזכה בקבלת פיצויים לנפגעי תאונת דרכים.
הדיון המשפטי בבית המשפט העליון בעניין תאונה בזמן תדלוק רכב:
המקרה המתואר לעיל הגיע לפתחו של בית המשפט העליון בגלגול שלישי (בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שדחה ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום) במסגרת רע"א 3329/21. פסק הדין נכתב על ידי כבוד השופטת יעל וילנר הגדיר את השאלה העומדת בפניו בזו הלשון:
באופן ספציפי, נדרשים אנו לבחון אם פעולת תדלוק המובילית אשר ביצע המשיב עובר לתאונה (ובתוך כך, אף הליכתו על גבי חלקה האחורי של המובילית אל עבר מיכל הדלק לשם סגירתו, לאחר מילוי דלק במיכל) – באה בגדרי אחד מן השימושים המוכרים של "נסיעה ברכב", "כניסה לתוכו" או "טיפול-דרך".
בית המשפט העליון כדרכו סקר פסיקה מוקדמת, לרבות החלטות סותרות אשר ניתנו על ידי ערכאות נמוכות יותר ולאחר מכן נתן את דעתו על שלוש החלופות.
האם תאונה בזמן תדלוק רכב נחשבת חלק מנסיעה ברכב או כחלק מכניסה לרכב?
בית המשפט העליון היפנה לתקדים חשוב קודם של: רע"א 9084/05 אג"ד בע"מ נ' ינטל (29.10.2007) שם נקבע כי פעולות תיחשבנה לחלק מהנסיעה ככל והן עומדות בשני תנאים: הראשון: מדובר בפעולה החיונית במובן הפיסי לשם הנסיעה, וזאת להבדיל מפעולה הנדרשות מכוח הדין וכיוצא באלה. כך למשל, נקבע בעניין ינטל כי אין בסריקה ביטחונית המבוצעת לפני תחילת הנסיעה באוטובוס כדי לענות על הגדרת "נסיעה".
השני: פעולה זו תהא חלק טבעי ואינטגרלי מן הנסיעה עצמה. זאת, על מנת להוציא מגדר חוק הפיצויים פעולות כגון הליכה לכיוון הרכב, הרמת מחסום או הסרת מכשול המונע מן הרכב להתקדם בדרכו, שהן אמנם חיוניות במובן הפיסי לשם הנסיעה ברכב, אך אינן מהוות חלק אינטגרלי מפעולת הנסיעה עצמה.
באופן דומה תתפרש השאלה הם פעולה היא חלק מכניסה לרכב: האם הפעולה חיונית במובן הפיסי לשם הכניסה לרכב והאם היא חלק טבעי ואינטגרלי מהכניסה עצמה.
לאור כל הללו הגיע בית המשפט העליון למסקנה כי תאונה בזמן תידלוק אינה בגדר תאונה אגב נסיעה או כניסה לרכב. בית המשפט העליון קובע כי אמנם התנאי הראשון מתקיים ו נראה שאין חולק על כך שתדלוק היא פעולה חיונית במובן הפיסי לשם הנסיעה ברכב, ומשכך עונה אף על תנאי החיוניות המהותי. עם זאת, פעולת התדלוק אינה צולחת את התנאי המהותי השני, שלפיו נדרשת הפעולה הנדונה להיות חלק טבעי ואינטגרלי מן ה"כניסה" אל הרכב או ה"נסיעה" בו.
האם תאונה בזמן תדלוק רכב נחשבת לטיפול דרך?
בית המשפט עונה על אלה זו בשלילה ומזכיר פסקי דין קודמים של עצמו ובהם קבע בית משפט זה ארבעה תנאים לשם סיווגה של פעולה כ"טיפול דרך" לפי חוק הפיצויים, ואלו הם: (1) הפעולה הנדונה בוצעה ברכב או באחד מרכיביו; (2) הפעולה נעשתה בדרך; (3) הפעולה נדרשה עקב אירוע פתאומי; (4) מדובר בפעולה שאיננה טיפול מורכב ברכב הנעשה ככלל על-ידי איש מקצוע.
היות ומילוי דלק אינו נעשה עקב אירוע פתאומי שכן לרכב יש מד דלק המאפשר ידיעה מוקדמת על הצורך למלא דלק, לא ניתן לומר כי מחסור שגרתי בדלק, המחייב תדלוק, הוא משום מצב המתגלה באופן פתאומי ודורש טיפול בלתי צפוי.
סיכום:
בית המשפט העליון קבע תקדים לפיו פעולת התדלוק, על כל פעולות המשנה שהיא כוללת, אינה באה בגדר המונח "שימוש ברכב מנועי" כהגדרתו בחוק. היינו, משעה שאדם יוצא ממכוניתו בתחנת הדלק ומתייצב על הקרקע (ובכך סיים את פעולת הירידה מהרכב), ועד לשלב שבו הוא מתחיל בפעולה הפיזית של כניסה לרכבו לאחר שסיים את פעולת התדלוק – אין לראות את פעולותיו לשם תדלוק המכונית כ"שימוש ברכב מנועי".
תאונה בזמן תדלוק רכב אינה תאונת דרכים (אלא אם כן רכב אחר פוגע באדם המתדלק כמובן).