מבוא
בשנים האחרונות עולה למודעות הציבורית הבעייתיות המשפטית בה מצויים העצמאים. במאמר זה נדון בזווית צרה ביותר של נושא זה: מעמדו של העצמאי כאשר קורית לו תאונת עבודה. עוסק עצמאי אוחז למעשה בו זמנית בשני כובעים, הוא גם העובד וגם המעסיק. כתוצאה מכך הוא נדרש לשלם למוסד לביטוח לאומי דמי ביטוח לאומי בשיעור הכולל את חלק העובד וחלק המעביד גם יחד.
יחד עם זאת, כאשר הוא נדרש לקבל את זכויותיו לאחר תאונה בה הוא נפגע כעובד, בהקשרים רבים מתייחסים אליו ומקפחים אותו, משל היה אוחז בכובעו של המעסיק בלבד. מפה חשיבות עצמאי לקרוא מה קורה באמת כאשר מתרחשת תאונת עבודה עצמאי.
העדר חבות מעבידים במקרה של תאונת עבודה עצמאי:
עובד שכיר אשר עובר תאונה במסגרת עבודתו (שאינה תאונת דרכים) יוכל להגיש תביעה באמצעות עורך דין נזיקין כנגד הגורמים אשר אחראים לתאונה, במעשה, במחדל או בהיפר חובות שבדין. במקרים רבים אחד הגורמים אשר כנגדם מוגשת התביעה הוא המעביד, אשר מטבע הדברים הינו האחראי העיקרי להגן על העובד באמצעות הדרכה נכונה, ציוד מגן מתאים, קביעת כללי בטיחות, העמדת כלי עבודה וציוד מתאימים ותקינים, הצבת מנהל עבודה לפיקוח ועוד. במקרה של תאונת עבודה עצמאי, הוא עובד ברשות עצמו ובזכות עצמו. לפיכך כאשר עצמאי נפגע בתאונת עבודה הוא יוכל לתבוע רק גורם אחר, חיצוני למקום עבודתו.
הקושי להוכיח הפסדי השתכרות במקרה של תאונת עבודה עצמאי:
עובד שכיר אשר עובר תאונת עבודה וכפועל יוצא עובר לעבוד בהיקף של 50% למשל, יפסיד 50% משכרו. לחלופין, אם נגרמה לו פגיעה אשר אינה משפיעה מיידית על שכרו, ניתן לעשות חישוב לפי חודשי העבודה שנותרו לו עד גיל פנסיה, גובה שכרו ושיעור נכותו ולהעריך ולו בדרך של אמדן מה תהא הגריעה בכושר השתכרותו בעתיד. במקרה של תאונת עבודה עצמאי, לעומת זאת, אנו נתקלים בשתי בעיות עיקריות בחישוב הפסדיו במסגרת תביעת פיצויים בגין נזקי גוף: הבעיה הראשונה היא שהכנסותיו של העצמאי הינן משתנות מחודש לחודש, לא רק בגלל שהיקף העבודה וסוג הפרויקטים אינו קבוע, אלא משום שהגביה נעשית לפעמים כמקדמה ולעיתים זמן רב אחרי סיום הפרויקט.
עצמאי יכול להיות מרותק לביתו לאחר תאונה ולנצל את הזמן להתקשר לחייבים ולהצליח לגבות תשלומים בגין עבודות עבר בלי להצמיח כל הכנסה חדשה, בעוד למתבונן מן הצד ייראה כי לאחר התאונה לא נגרע שכרו במאומה. הבעיה השנייה היא שלעצמאי יש הוצאות קבועות ולפיכך כאשר בעקבות תאונת עבודה לעצמאי נגרמת לו ירידה בהכנסות באחוז לא רב יכול הדבר לגרום להפסד ברווחים באחוז גדול יותר ואף מעבר לניהול עסק מפסיד.
תאונת עבודה לעצמאי במקרה של תאונת דרכים:
במקרים מיוחדים, לרבות בתאונות דרכים, יכול להיווצר מצב בו הגמלאות להם זכאי הנפגע מן המוסד לביטוח לאומי הינם מתקרבים או אף עולים בשיעורם על הנזק שנגרם לו בתאונה. דבר זה קורה בדרך כלל כאשר מדובר בתאונת עבודה, הנפגע הוא אדם עם שכר גבוה, המתקרב לגיל הפנסיה ונכותו עולה על 20%. במקרה כזה הוא יכול לקבל קצבה חודשית גבוהה עד סוף ימיו המשולמת לשנים רבות בעתיד, למרות שהפגיעה בהשתכרות שנגרמת לו היא קצרה ומצומצמת עד גיל הפרישה הקרוב.
כאשר עורך דין תאונות דרכים מטפל במקרה כאמור לשכיר והרכב בו נפגע השכיר הוא רכבו הפרטי אשר על ביטוח החובה שלו הוא שילם מכיסו יהא זכאי השכיר ל 25% מהנזק שלו גם במקום בו גמלאות הביטוח הלאומי גבוהות מנזקיו. במקרה של תאונת עבודה עצמאי אשר קרתה באותו אופן ברכבו אשר על ביטוח החובה שלו הוא "מזדכה" למס, אין קמה לעצמאי זכות לקבלת 25% מנזקו ולמעשה גמלאות המוסד לביטוח לאומי "בולעים" את תביעתו והוא אינו זכאי לכלום.
העדר דמי אבטלה:
דיו רבה נשפכה על נושא אפליית העצמאים בכל הנוגע להעדר הזכות לקבלת דמי אבטלה חרף העובדה כי העצמאים משלמים דמי ביטוח לאומי גבוה הכולל חלק עובד וחלק מעביד כאחד. אין הדבר שונה כאשר מתרחשת תאונת עבודה לעצמאי.
אז מה עושים במקרה של תאונת עבודה לעצמאי?
במקרה של תאונת עבודה עצמאי מומלץ לפנות מוקדם ככל הניתן אל עורך דין נזקי גוף. הבנת הבעיות אשר עלולות לצוץ והקשיים עליהם יש להתגבר יכולה לסייע לעורך הדין לבסס אסטרטגיה מתאימה. עורכי דין מנוסים מכירים את האתגרים אשר מביאים עימן תאונות מסוגים שונים ויכולים לפתור בעיות אפשריות עוד בטרם הן מגיחות לאוויר העולם.
עורך דין קובי שפירא הינו עורך דין מנוסה ומומלץ בתחום נזקי הגוף. משרד עורכי דין קובי שפירא מלווה נפגעי גוף לרבות עצמאים בתביעות פיצויים בגין נזקי גוף כנגד חברות הביטוח, המוסד לביטוח לאומי ועוד. המשרד ליווה נפגעים במעל 10,000 מקרים עם תוצאות מצטברות של מעל 450,000,000 ₪.