מ.א. עלה לארץ בשנת 1994 בגיל 35. הוא נאלץ לעבוד בעבודות פיזיות, לא למד עברית היטב ולאחר 8 שנים הגיע אך בקושי לשכר של 7,000 ₪.
בשנת 2002 במסגרת עבודתו נפל מסולם ונפגע בעיקר בגב ובראש.
מ.א. פנה למשרדנו על מנת למצות את זכויותיו בעקבות התאונה.
בשלב ראשון שכנענו את בית המשפט באחריות המלאה של המעביד לתאונה.
בשלב השני דן בית המשפט בנושא הנזק.
במסגרת התביעה אשר הוגשה לבית המשפט נגד המעביד, רופאי בית המשפט קבעו לו נכות מינימלית של 10% עבור הגב ו 5% בגין הפגיעה בראש.
עורך דין קובי שפירא טען כי בעקבות התאונה, רותק התובע לביתו למשך תקופה ארוכה, ונפלט ממעגל העבודה למשך תקופה של כשנתיים וחצי. בתקופה זו קיבל תעודות מחלה ונקבעו לו על ידי הועדה הרפואית של המל"ל נכויות זמניות. בתקופות שבהם נקבעה לו נכות זמנית היה מרותק לביתו.
עו"ד טען עו"ד קובי שפירא כי התובע ניסה לעבוד ב- 15 מקומות עבודה אולם עבד בהם למשך שעות ספורות או ימים ספורים מבלי שהוא מצליח להשתלב בעבודה כלשהי.
הדגשנו בפני בית המשפט כי התובע נמצא במבוי סתום, כאשר מצד אחד אינו יכול לבצע עבודות שכרוכות במאמץ פיזי כפי שביצע בעבר, מצד שני, הוא איננו מרגיש כשיר פיזית או נפשית להתפתח בכיוונים חדשים. כל זאת על רקע גילו הלא צעיר והעדר שליטה בשפה העברית.
בסופו של יום שוכנע בית המשפט לפסוק לתובע סכום חסר תקדים (כולל גמלאות הביטוח הלאומי) של 1,015,325 ₪, בצירוף שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט.