ד. הגיע למשרדנו יומיים לאחר תאונת דרכים. הוא סיפר כי נהג ברכב, כשלפתע, רכב לפניו בלם בפתאומיות וכאשר נאלץ לבלום, רכב אחר פגע ברכבו מאחור. ד. אמר כי הפגיעה הגופנית שלו אינה קשה והתלבט האם כדאי לו לתבוע את נזקיו. משהוסבר לו כי יקבל בוודאות פיצוי החליט כי "אין מה להפסיד".
פנינו במכתב דרישת פיצוי לחברת הביטוח וזו מצידה הציעה סך 8,000 ₪ לפיצוי מלא וסופי של ד.
ד. אינו איש של מילים רבות, אינו מן המתלוננים ונדרשו שאלות מכוונות כדי להבין ממה הוא סובל. בשלב ראשון הוא הסתפק בהסבר כי יש לו כאבים בכתף ובצוואר. בשל ההיכרות עימו התעקשנו להבין בדיוק מה מפריע לו בחיי היום יום. בשלב מסוים ענה ד. כי הוא סובל מכאבי ראש חוזרים, מרגיש נעילות בלסת אבל אינו יודע אם זה קשור לחבלת הצוואר.
היות ומשרדנו עתיר ניסיון, הבהרנו לו כי בהחלט ישנה אפשרות לקשר והצענו כי יפנה לבירור רפואי עם רופאים מומחים בתחומים הרלוונטיים. לאחר מכן דאגנו כי התיעוד הרפואי המלא יגיע בפני בית המשפט ועתרנו כי בית משפט ימנה מטעמו מומחים רפואיים לבדיקת ד., קביעת שיעור הנכות שנותרה לו והקשר בין נכות זו לבין תאונת הדרכים שעבר ד.
ערנות משרדנו והכוונתו של ד. הובילו לכך שהוא פוצה בגין חבלת הצוואר שנגרמה לו, לרבות ההשלכות שלה שהתבטאו בכאבי ראש ובנעילות של הלסת.
התוצאה אליה הגענו הייתה שונה בתכלית מההצעה שקיבל ד. בתחילה. ד. פוצה ע"י חברת הביטוח בסכום של 467,638 ₪. כמעט פי 60 מהצעת הביטוח!