תאונות דרכים הינן אירוע המתרחש באופן יומיומי במדינת ישראל. כמעט כל אחד מכיר באופן אישי לפחות אדם אשר נפגע בתאונת דרכים. דומה שהזכות לתבוע פיצויים לנפגעי תאונת דרכים הינה דבר המצוי בידיעת הכלל. יחד עם זאת, ישנן כמה תפיסות מוטעות לגבי הזכות להגשת תביעת נזקי גוף בתאונת דרכים אשר אותן שומע עורך דין תאונות דרכים על בסיס קבוע. להלן חמש התפיסות השגויות או ה"טעויות" הנפוצות ביותר בכל הנוגע לזכות התביעה במקרה של נזקי גוף פיצויים.
1. אסיים את הטיפולים ואחר כך אפנה לעורך דין נזקי גוף
נפגעי תאונות דרכים אוחזים פעמים רבות בדעה כי פניה מוקדמת לעורך דין נזקי גוף הינה בלתי הגיונית. הם סבורים כי היות והם באמצע הטיפול או בתחילתו אין טעם לפנות לעורך הדין לצורך התחלת הטיפול המשפטי. האמת היא הפוכה לחלוטין. פניה מוקדמת ככל הניתן לעורך דין, מונעת התנהלות לא נכונה של הנפגע מחד ומאפשרת לעורך הדין לתקן טעויות בזמן אמת ולמנוע אחרות מראש.
היות וממילא שכר הטרחה של עורך הדין נגזר לפי החוק באחוזים מהתוצאה הסופית, הרי אין לנפגע כל עלות בעצם הליווי המוקדם של עורך הדין ואם כך הדבר – מדוע לא לנצל את הליווי של עורך הדין כבר מהשלבים המוקדמים, סמוך ככל הניתן לאחר קרות התאונה?
2. בתאונת דרכים תובעים את מי שאשם בה
נפגעי תאונות דרכים אשר נכנסים למשרדו של עורך דין תאונות דרכים, יספרו לו פעמים רבות את נסיבות התאונה לפרטי פרטים וידגישו בפניו כי הם אינם האשמים בתאונת הדרכים, אלא הנהג האחר או העירייה אשר הותירה בור בכביש. במקרים אחרים נפגעי גוף כלל אינם חושבים כי מגיעים להם פיצויים תאונת דרכים כיוון שהאירוע קרה באשמתם. למעשה, המצב המשפטי בתביעת פיצויים לנפגעי תאונת דרכים, אינו תלוי באשם וזאת בניגוד לתביעות נזיקין אחרות.
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים כונן הסדר מיוחד לפיו נפגעי התאונות מנועים מהגשת תביעה כנגד האשם לפי פקודת הנזיקין וחייבים להגיש תביעת ביטוח חובה בנזקי גוף כנגד חברת הביטוח המבטחת בביטוח החובה של הרכב בו נעשה השימוש של הנפגע וככל והנפגע לא היה משתמש ברכב, של הרכב בו נעשה השימוש שבעקבותיו נגרמו נזקי הגוף.
3. אם נהגתי ללא ביטוח חובה לא אוכל לקבל פיצויים לנפגעי תאונת דרכים
ישנם שני מצבים עיקריים בהם נהג חסר ביטוח חובה יוכל לקבל פיצויים בגין נזקי הגוף אשר נגרמו לו בתאונה:
המקרה הראשון הוא כאשר הרכב בו נהג אינו רכבו שלו והנסיבות בהן הגיע הרכב לשימושו הן כאלה בהן לא הייתה לא ידיעה כי אין ביטוח חובה לרכב וגם הוא לא היה אמור להעלות את הדבר על דעתו. דומה נפוצה לכך היא תאונת דרכים בה נפגע שליח שכיר אשר נהג על אופנוע של המעביד והיה משוכנע כי המעביד מעמיד לרשותו אופנוע מבוטח בביטוח חובה כדין. במקרה זה יוכל הנהג לתבוע את "קרנית" קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים שהוקמה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ("הפלת"ד").
המקרה האחר הוא בו הנהג ידע או צריך לדעת כי הוא נוהג ללא ביטוח. במקרה כזה הוא אינו יכול לתבוע עוד לפי חוק הפלת"ד ואז הוא יכול לתבוע באמצעות עורך דין נזיקין לפי פקודת הנזיקין גורם אחר האחראי לתאונה, כגון נהג אחר, רשות מקומית בשל ליקויים בכביש, יבואן רכב על תקלות ברכב וכיו"ב.
4. אם השכר שלי לא ירד בעקבות התאונה לא אוכל לקבל פיצויים בגין אבדן השתכרות לעתיד
רבים מנפגעי תאונות הדרכים, לרבות אלה שנותרת להם נכות צמיתה עקב פגיעתם בתאונה, חוזרים לעבוד באותה עבודה בה עבדו לפני התאונה ושכרם אינו פוחת ואף לעיתים עולה לאחר התאונה. יחד עם זאת, פסיקת בתי המשפט בכל הערכאות מכירה בכך כי הנכות שאינה חייבת להתבטא בפגיעה בשכר באופן מיידי או אפילו בטווח הקצר.
עצם העובדה כי נגרמה לאדם נכות צמיתה לאחר תאונת דרכים עשויה להתבטא במועד מאוחר יותר בעתיד, כאשר הנפגע ייפלט ממקום העבודה או ייאלץ לצמצם את היקף עבודתו מסיבות שונות ומשונות ונכותו תעמוד לו לרועץ. בתי המשפט לעיתים משתמשים במונח אבדן כושר השתכרות כדי להבחין בין אבדן השתכרות בפועל לבין אבדן כושר השתכרות שהוא אבדן בכוח, אבדן פוטנציאלי.
5. יש לבחור האם תובעים תאונה כתאונת דרכים או כתאונת עבודה
תאונת דרכים אשר הינה גם תאונת עבודה, אינה מחייבת בחירה בין תביעת ביטוח החובה לתביעת המוסד לביטוח לאומי. ההפך הוא הנכון, נפגע הגוף צריך למצות את זכויותיו משני הגופים. יחד עם זאת, ישנה חשיבות רבה להתייעצות עם עורך הדין לגבי האופן והעיתוי, כיוון שבפגיעה בתאונת דרכים ישנו הבדל מהותי בין פניה לקביעת נכות בביטוח הלאומי בטרם מינוי המומחים מטעם בית המשפט או לאחריה.