האם ירידה מרכב יכולה להיות תאונת דרכים?
חוק הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים קובע כי תאונת דרכים היא מאורע בו נגרם לאדם נזק גוף כתוצאה משימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה ובכלל זה ירידה מרכב בסיום נסיעה.
בפסק דין בו זכינו בבית משפט השלום ברמלה התקבלה תביעת נזקי גוף בתאונת דרכים של לקוח משרדנו אשר סובב את ברכו בעת שירד מהרכב של העבודה, והוא הוכר כנפגע תאונת דרכים.
התובע, רצף במקצועו, נפגע בברך ימין בזמן שירד מהרכב של העבודה, שבוטח על-ידי שומרה חברה לביטוח. בעקבות התאונה נזקק התובע לסדרת טיפולים בברך ואף עבר ניתוח, והוא הוכר כנפגע עבודה עם 15% נכות בביטוח לאומי.
את התביעה נגד חברת הביטוח הגיש משרדנו לאחר שפנייתו לחברת הביטוח שלו נדחתה משום שחברת הביטוח לא סברה כי מדובר בתאונת דרכים. אנו טענו בשם התובע כי התאונה התרחשה כשירד מהרכב ולכן מדובר בתאונת דרכים.
התובע תיאר כי התאונה התרחשה כאשר בסוף יום העבודה הוא ביקש לצאת מהרכב, הניח את רגלו השמאלית על הקרקע והחל להתרומם כשרגלו הימנית עדיין בתוך הרכב. הוא עשה תנועה סיבובית עם הגוף כדי לצאת ואז הרגיש שברך ימין הסתובבה וחש בכאב חד. בהמשך הוא דיווח למנהל שלו על התאונה, וזה מילא טופס על אודות האירוע.
אלא ש"שומרה" חזרה על טענתה כי אין לה אחריות על התאונה. היא הפנתה ל"שורה של תמיהות" שעלו לטעמה בגרסת התובע, וכן לכך שמלבד עדותו אין עדי ראיה או כל ראיה חיצונית אחרת שמאשרת את התרחשות התאונה.
לחילופין, היא טענה כי אין מדובר בתאונת דרכים כהגדרת החוק. לטענתה, סיבוב של הברך יכול היה להתרחש בכל מקום ובכל מעבר מישיבה לעמידה, ללא שום קשר לשימוש התחבורתי ברכב.
משרדנו שכנע את השופטת צנציפר-הלפמן אשר הגיעה דווקא למסקנה הפוכה וקבעה כי לא רק שהתובע הצליח להוכיח שהתרחשה תאונה אלא גם שמדובר בתאונת דרכים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
השופטת ציינה כי אמנם לאירוע היציאה מן הרכב לא היו עדי ראייה אולם התשתית שמשרדנו הניח בפניה תומכת בכלל גרסת התובע. כך למשל, הוכח כי התובע החזיר את הרכב לפיצוצייה שבבעלות המעסיק שלו לאחר פגיעתו והתלונן על כאבים בברך שמאל, וכי הפרטים המדויקים על הפגיעה נמסרו למעסיק – ונכתבו – ממש בסמוך לתאונה.
בעניין סיווג התאונה כ"תאונת דרכים" השופטת הסבירה כי ירידה מהרכב הוכרה בחוק כחלק מן הסיכונים הנובעים מהשימוש ברכב למטרות תחבורה, ומשכך האירוע בהכרח נופל בגדר "תאונת דרכים".
בנוגע לנזק, השופטת פסקה לו פיצויים של כ- 322,000 ₪ מעבר לכ- 106,000 ₪ אותם השגנו לתובע מהמוסד לביטוח לאומי.
סה"כ קיבל התובע 428,000 ₪ בשל פגיעתו בברך בזמן ירידה מהרכב.