מהו עיקרון ייחוד העילה בתביעת פיצויים תאונת דרכים?
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ("חוק הפלת"ד"), אשר חוקק ב 1975, הפך את תאונת הדרכים לתאונה ייחודית לגביה ישנו הסדר שונה מאשר לשאר האירועים התאונתיים. בעוד בכל תאונה אחרת חייב עורך דין נזיקין להוכיח "אשם" של הגורם הנתבע כדי להטיל עליו "חבות" לפיצויים, חוק הפלת"ד אינו מחייב אשם לצורך קבלת פיצויים תאונת דרכים.
יחד עם זאת, קובע חוק הפלת"ד כי מרגע שיש לאדם עילה לפי חוק זה, אין הוא יכול לתבוע באמצעות עורך דין תאונות דרכים לפי חוק אחר והסעיף הקובע זאת, סעיף 8 לחוק, הוכתר במילים ייחוד העילה.
מה הבסיס המשפטי לייחוד העילה לגבי פיצויים תאונת דרכים?
כאמור, סעיף 8 לחוק הפלת"ד קובע כי פיצויים תאונת דרכים יהיו לפי חוק הפלת"ד בלבד וזו לשונו -
8(א) מי שתאונת דרכים מקנה לו עילת תביעה על פי חוק זה, לרבות תביעה על פי ביטוח כאמור בסעיף 3(א)(2) ובסעיף 3(ד) לפקודת הביטוח, לא תהיה לו עילת תביעה על פי פקודת הנזיקין בשל נזק גוף, זולת אם נפגע בתאונה שנגרמה על ידי אדם אחר במתכוון.
(ב) מי שאלמלא הוראות סעיף 22(ב), היתה תאונת דרכים מקנה לו עילת תביעה כאמור בסעיף קטן (א), דינו לענין הוראות סעיף זה, כדין מי שיש לו עילת תביעה על פי חוק זה.
(ג) אין בהוראת סעיף קטן (א) כדי לגרוע מתביעה על פי פקודת הנזיקין של מי שאין לו עילת תביעה על פי חוק זה.
מה משנה עיקרון ייחוד העילה - למה שבכלל נרצה לתבוע לפי פקודת הנזיקין?
אדם אשר נפגע בתאונה ורוצה לתבוע פיצויים תאונת דרכים מצפה כי במסגרת תביעת נזקי גוף בתאונת דרכים יפעל עורך דין נזקי גוף אליו פנה להוצאת הפיצוי המירבי. חוק הפלת"ד מקל על הנפגע בכך שאינו מקטין את הפיצויים המגיעים לו ככל ויש לו אשם תורם. החוק מגביל את שכר הטרחה שיכול לגבות עורך הדין ואף מצמצם עלויות של חוות דעת רפואיות במנגנון מינוי מומחה אחד ע"י בית משפט (ולא חוות דעת שמביאים הצדדים כמו בתביעות אחרות) – ובכך מוזיל את ההליך ומפשט אותו.
יחד עם זאת, לו הייתה בידי נפגע לתבוע פיצויים תאונת דרכים לפי פקודת הנזיקין, היה הוא בוחר לעשות כן במקרים המתאימים, שכן לפקודת הנזיקין יש יתרונות משמעותיים לנפגע, כגון: העדר הגבלות הקיימות בחוק הפלת"ד לגבי שיעור הסכום הניתן לתבוע בגין נזק שאינו נזק ממון ("כאב וסבל"), העדר תקרה לגובה השכר הזכאי בפיצוי (בפלת"ד השכר מוגבל לשילוש השכר הממוצע במשק), חישוב פיצויים לפי שכר ברוטו (בפלת"ד מחשבים לפי ברוטו בניכוי מס הכנסה עד 25%).
האם ישנם מקרים בהם פיצויים תאונת דרכים נתבעים לפי פקודת הנזיקין?
כן. כעולה מס' 8 (ג) לחוק הפלת"ד כאשר אין עילת תביעה לפי חוק הפלת"ד, ניתן להגיש תביעת פיצויים תאונת דרכים לפי פקודת הנזיקין. המקרה הנפוץ ביותר הוא כאשר נהג נוהג בידיעה כי אין לרכב ביטוח חובה. מקרים נוספים יכולים להיות מי שנוסע ברכב תוך שימוש ברכב ללא רשות בעליו בניגוד לחוק העונשין, נהג שנוהג כשאין לו רישיון מתאים לנהיגה בסוג הרכב ועוד.
במקרים האמורים עשוי להיווצר מצב מפתיע בו הפיצויים שיקבלו הנפגע או יורשיו במקרה של תביעת פיצוי מוות בתאונת דרכים, יהיו גבוהים בהרבה ממצב בו היה נוהג הנפגע עם ביטוח חובה ורישיון נהיגה מתאימים. כך למשל, במקרה של תביעת פיצויים בתאונה קטלנית לפי חוק הפלת"ד רכיב הפיצויים על הנזק שלא ממוני, הכאב והסבל של היורשים, מוגבל לסכום זעום של כ 45,000 ₪ נכון לשנת 2021.
במקרה של העדר ביטוח, בתביעה לפי פקודת הנזיקין היורשים יקבלו בגין רכיב זה בלבד סך שעשוי להגיע גם לפי 20 ויותר. במקרים אחרים בהם עוסק עורך דין תאונות קשות כאשר הנפגע הינו אדם בעל שכר גבוה ביותר, למשל 100,000 ₪ לחודש ברוטו, יש הבדל משמעותי בין תחשיב הנזקים של פיצויים תאונת דרכים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים אשר מוגבל לשכר של כ 25,000 ₪ בחודש (שילוש השכר הממוצע במשק בניכוי מס הכנסה עד 25%) לבין תחשיב אשר ייעשה לפי פקודת הנזיקין בו יילקח בחשבון השכר במלואו ברוטו, היינו 100,000 ₪.
אז מה מומלץ לעשות במקרה של תביעת פיצויים תאונת דרכים?
כמו בכל בעיה אחרת בחיים – פונים למומחה, או במקרה שלפנינו פונים לעורך דין העוסק בתחום פיצויים תאונת דרכים. עורך דין קובי שפירא עוסק בייצוג תובעים בלבד, נפגעי גוף מתאונות וזאת משנת 1996. האינטרס היחידי שעומד בפני עורך דין קובי שפירא הוא השגת התוצאה הטובה ביותר עבור לקוחות משרדו - הנפגעים. משרד עורך דין קובי שפירא טיפל בתביעות של אלפי נפגעי תאונות תוך השגת פיצויים מצטברים בסכום של מאות מיליוני שקלים חדשים.