פיברומיאלגיה ותקנות ביטוח לאומי

מהי פיברומיאלגיה?

פיברומיאלגיה הינה תסמונת המתבטאת גופנית ונפשית כאחד ושכיחה יותר אצל נשים. המונח פיברומיאלגיה משמעותו בלטינית כאב סיב השריר ושמה תורגם לעברית ל"דאבת" או "דאבת השרירים".

פיברומיאלגיה מתבטאת באחת או יותר מן התלונות הבאות: כאב כרוני מפושט (באיברי גוף שונים), קשיי שינה, עייפות, דיכאון, חרדה, פגיעה בריכוז, פגיעה בזיכרון, כאבי ראש, מיגרנות, נימול בגפיים, כאבים בפנים או בלסת, תסמונת מפרק הלסת, בעיות עיכול, כאבי בטן, תסמונת המעי הרגיז ועוד.

בין גורמי הסיכון לפרוץ הפיברומיאלגיה ניתן למצוא אירועים מלחיצים או טראומטיים ובכלל זה תאונות דרכים או אירועים אחרים שגרנו להפרעת דחק בתר חבלתית (PTSD).

מה המצב המשפטי לפני התיקון המוצע?

הגם שלתסמונת הפיברומיאלגיה לא היה סעיף מסוים בתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), בדומה לפגימות גופניות רבות אחרות, ידעו הוועדות הרפואיות על דבר קיומה והעניקו לסובלים ממנה נכויות מתאימות תוך שימוש בתקנות מותאמות.

למעשה, עוד בשנת 2001 בתיק בו שימשתי עורך דין נזיקין, שכנעתי וועדת עררים של מחלקת נפגעי עבודה בביטוח הלאומי להעניק נכות בגין פיברומיאלגיה ואף לקשור אותה לאירוע תאונת דרכים שעברה לקוחה של המשרד. ההישג היה כמעט חסר תקדים שכן בשנת 2001 הקשר הסיבתי בין תאונת דרכים לתסמונת הפיברומיאלגיה עוד היה שנוי במחלוקת.

כך שהלכה למעשה קביעת נכות על ידי ועדות רפואיות של הביטוח הלאומי בגין תסמונת הפיברומיאלגיה לא הייתה שונה בהרבה מקביעת נכות לאחר תסמונת "צליפת שוט": הוועדה הייתה בודקת את הביטויים הקליניים של התסמונת ומפנה לסעיפים המתאימים ביותר וקובעת נכויות מתאימות. דבר לא שונה בהרבה קורה למשל בקביעת אחוזי נכות בפריצת דיסק.

מהו התיקון המוצע?

נתחיל במסע קצר אחורה בזמן. בשלהי 2019, שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, מר בנימין נתניהו, הוא הראשון המגיע להתקין את הסעיף שעניינו קביעת דרגת נכות בגין פיברומיאלגיה. בדברי ההסבר לתיקון המוצע הוא כותב כדלקמן:

"בתוספת הראשונה לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז – 1956 [להלן – התקנות] קבועה רשימת פרטי הליקוי המשמשת לצורך הגמלאות השונות המשתלמות ע"י המוסד. רשימה זו, אשר נקבעה עוד בשנת 1956, תוקנה במרוצת השנים במקביל להתפתחויות השונות בעולם הרפואה, וזאת על מנת שפרטי הליקוי הקבועים בה ישקפו אל נכונה את הידע הרפואי הקיים בתחומים השונים. התיקון דנן הינו נדבך נוסף במסגרת עדכון מתמיד זה והוא עוסק בתסמונות תשישות כרונית ובמחלת הפיברומיאלגיה. עד כה, לא היו קיימים בספר הליקויים פרטי ליקוי בתחומים אלה ואחוזי הנכות נקבעו ע"י הועדות הרפואיות באמצעות קביעת אחוזי נכות "מותאמים"."

הסעיף אותו הציע דומה מאד לתיקון המוצע כיום אולם ישנם שינויים מטרידים ביותר שנעשו ואשר עורך דין תאונות עבודה אינו יכול להתעלם מהם, כפי שיובהר להלן.

הסעיף כפי שהוצע ע"י מר נתניהו מובא להלן:

הסעיף המוצע החדש מובא להלן:

מהתיקון נמחקה באופן בולט בהערה 1 הסיפא שעניינה: "עם זאת, מקום שאחוז הנכות המשוקלל בגין הפגימות הנלוות לתסמונת עולה על אחוזי הנכות בגין התסמונת לפי פרט זה, ייקבעו אחוזי הנכות על פי הפגימות הנלוות, או על פי פרטי ליקוי מותאמים להם." תחת זאת הוסף סעיף קטן (ו).

כמו כן הנכות המירבית הוקטנה מ 40% ל 50%.

האם התיקון המוצע ישפר את מצב חולי הפיברומיאלגיה?

לעניות דעתי התיקון המוצע פוגע בלוקים בתסמונת הפיברומיאלגיה. הסיבה העיקרית לכך נעוצה בהשמטת הסיפא להערה 1 שנזכיר אותה שנית: "עם זאת, מקום שאחוז הנכות המשוקלל בגין הפגימות הנלוות לתסמונת עולה על אחוזי הנכות בגין התסמונת לפי פרט זה, ייקבעו אחוזי הנכות על פי הפגימות הנלוות, או על פי פרטי ליקוי מותאמים להם."

ההערה הנ"ל נועדה לדאוג לכך שבמקום שבו הנכות המצטברת בכלל הבעיות הנלוות לפיברומיאלגיה עולה על הנכות הניתנת בגין הפיברומיאלגיה, לא ייווצר מצב אבסורדי שהסובל מפיברומיאלגיה יקבל פחות מאד בעל בעיות זהות רק בגלל שיש לו פיברומיאלגיה. השמטת הערה זו יוצרת מצב משפטי אבסורדי כי אדם שכלל הבעיות שגורמת לו הפיברומיאלגיה מביא לנכות גבוהה מ 40%, יוגבל לנכות של 40% - כעונש על כך שהבעיות נגרמו מפיברומיאלגיה.

סעיף קטן (ו) הקובע: " במקרים בהם אחוז הנכות בגין אחת או יותר מהפגימות הנלוות לתסמונת גבוה מ 40%, ייקבע שיעור הנכות מכוח סעיף זה על פי אחוז הנכות הגבוה מבין הפגימה הנלוות לתסמונת ששיעורן עולה על 40% נכות.", אינו פותר את הבעיה. לכאורה, מה שקובע הסעיף הוא כי במקרה ובגין מי מהתופעות נלוות ניתן לקבל נכות של מעל 40% אזי הנכות הגבוה תתקבל. כך שאם אדם הסובל מפיברומיאלגיה זכאי לנכות של 20% בגין פיברומיאלגיה, אולם בגין כל אחת מהתופעות לחוד יכול היה לקבל נכות משוקללת של 35% למשל – הוא עדיין יקבל רק 20% ו"נענש" על כך שהפגימות שלו נגרמו על ידי פיברומיאלגיה דווקא.

במקרה בו לאדם יש פגימות המצדיקות קביעה למשל של 50% בגין כאבי ראש, 60% בגין פגיעה נפשית ועוד 30% בגין כאביו – הוא יוכל לכאורה לפי סעיף זה לקבל 40% בגין פיברומיאלגיה או לקבל 60% בגין הנכות הגבוהה היותר. כאשר לו האדם היה סובל מאותן בעיות שלא בשל פיברומיאלגיה היה הוא מקבל את כל הנכויות (ובשקלול – נכות בשיעור 86%)

ההשפעה על נפגעי תאונות דרכים:

שיעור נכותם של נפגעי תאונות בכלל ונפגעי תאונות דרכים בפרט, נקבעת על פי תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה). היות ופיברומיאלגיה מוכרת היום כתסמונת אשר יכולה להתפרץ בשל תאונת דרכים, הרי קביעת הנכות על נפגעי תאונות דרכים אשר יסבלו מפיברומיאלגיה תיעשה על פי התיקון המוצע, ככל וזה יתקבל.

חברות הביטוח ינסו לשכנע את בתי המשפט כי כל הבעיות אשר יצוצו בתאונה ובכלל זה: בעיות נפשיות, כאבי ראש, כאבים ברחבי הגוף, בעיות ריכוז וזיכרון, תסמונת מפרק הלסת, מעי רגיז וכו', נגרמות כולם עקב תסמונת הפיברומיאלגיה ולפיכך יש להתעלם מההשלכות שלהן ולקבוע נכות כוללת בתעריף מוזל על תסמונת הפיברומיאלגיה. טענה זו עשויה להקטין את הנכות המגיעה לנפגעי תאונות דרכים וכפועל יוצא את הפיצויים המגיעים להם! הדבר עשוי להיות משמעותי במיוחד בתביעת פיצויים במקרה של פגיעה רב מערכתית.

יתרה מכך, במקום שנפגע תאונות דרכים ייבדק על ידי מומחים מרובים בכל תחומי פגיעתו אשר יוכלו להעביר לבית המשפט את התמונה המפורטת והמדויקת בדבר מצבו המקיף של הנפגע באופן שיאפשר לשופט הנכבד היושב בדין להבין את היקף הפגיעה והביטוי המדויק שלה, עלול להיגרם מצב כי ימונה מומחה יחיד בתחום הראומטולוגיה אשר פחות מכיר את המשמעות של הביטויים של המחלה שהינם בתחומי רפואה שונים ומגוונים.

עורך דין תאונות דרכים חייב להביא את כל האמור בחשבון כאשר הוא בוחר בין חלופות שונות להציג את הפגיעות של נפגעי תאונות דרכים בפני בית המשפט הדן בתיק ובבחירתו אם לפנות לקביעת דרגת נכות לנפגע בתאונה באמצעות וועדות רפואיות של המוסד לביטוח לאומי מקום בו תאונת הדרכים הינה גם תאונת עבודה.